פסק-דין בתיק ה"פ 31931-09-10

מבוא

1.                   בפניי שתי המרצות פתיחה שהדיון בהן אוחד, אשר הוגשו על ידי שניים מהמשתתפים במכרז שפרסמה הנתבעת (להלן- "אריאל"). בהמרצות הפתיחה מתבקש בית המשפט לבטל את החלטתה של אריאל להתקשר עם הנתבעים 2 ו-3 (להלן גם- " מאירוביץ'" ו- " קלצ'קין"), ולהורות שהזוכים במכרז הינם המבקשים (להלן- " מילר" ו- " שטראובר"), או לחלופין, להורות על ביטול המכרז.

2.                  כפי שהוגדר בתנאים הכלליים של המכרז, " מכרז זה הינו  מכרז להדבקת מודעות ע"ג לוחות מודעות עירוניים בירושלים, והסרת מודעות בלתי חוקיות שהודבקו ע"ג לוחות המודעות...".

3.                  בהחלטת ועדת המכרזים של אריאל מיום 29.4.10, הוחלט לבחור בהצעותיהם של קלצ'קין ומאירוביץ', הראשון לשם ביצוע העבודות בחלק החילוני של העיר, והשני לשם ביצוע העבודות בחלק החרדי של העיר.

4.                   בד בבד עם הגשת המרצות הפתיחה הוגשה גם בקשה למתן סעדים זמניים, בקשה שאותה קיבלתי בהחלטתי מיום 14.11.10.

5.                   אקדים ואציין שלאחר עיון בטענות הצדדים מצאתי שאין מנוס מלהורות על ביטול החלטתה של אריאל.

הליכים קודמים

6.                  בעבר הוגשו ארבע המרצות פתיחה (ה"פ 753/09, ה"פ 774/09, ה"פ 775/09, וה"פ 777/09), נגד החלטה קודמת של הוועדה בגין אותו המכרז (להלן- "החלטתה הראשונה של הוועדה"),  אשר נדונו בפני כב' השופט א' דראל.

7.                  בפסק דינו של כב' השופט א' דראל  מיום 17.2.10 (להלן- "פסק הדין הראשון"), נדונו בהרחבה תנאי המכרז, ובתום הדיון נקבע שיש לבטל את החלטתה הראשונה של הוועדה, שגם בגדרה נבחרו קלצ'קין ומאירוביץ כזוכים במכרז.

8.                  עיקרי פסק הדין הראשון נדונו בהרחבה בהחלטתי בדבר הסעדים הזמניים, ועל כן אינני מוצאת לנכון לחזור על הדברים באריכות.

9.                   בפסק הדין הראשון התייחס בית המשפט לשלוש שאלות הרלוונטיות לענייננו:

א.      האם נפל פגם בהחלטה לבחור במאירוביץ, וזאת בשל הטענות שהועלו בדבר הדבקת מודעות פיראטית מטעמו בעבר, והימנעות מבדיקת הטענות בטרם קבלת ההחלטה בוועדת המכרזים;

ב.      האם הייתה אריאל רשאית לקבוע אומדן מינימאלי להצעות השונות, והאם פסילת הצעותיהם של שטראובר (ופרסום גיל), בשל כך שהצעתם הייתה נמוכה מהמינימום שבאומדן, הייתה פסילה כדין;

ג.    האם נפל פגם בהעדפת הצעותיהם של קלצ'קין ומאירוביץ על פני הצעתו של מילר בשל הטענה כי ניסיונו חסר לעומת שני הזוכים.

10.              אשר לשאלה האם יש להכריז על שטראובר כזוכה, ציין כב' השופט א' דראל, בסעיף 71 לפסק הדין הראשון, " שאין מנוס מהחזרת ההכרעה אל הועדה.  בהתחשב בכך שהמכרז חולק לשני חלקים, תוך שהועדה נתנה דעתה גם להתאמת כל אחד מהמציעים לאחד החלקים, אינני סבור כי ניתן להורות על זכייתו של שטראובר חלף מציע אחר כאשר לא ברור מי המציע שזכייתו תבוטל. בנסיבות אלה הדרך הנכונה היא לאפשר לוועדה להכריע פעם נוספת בין ארבע ההצעות: השלוש שהועמדו לדיון ולהכרעה (הצעותיהם של קלצ'קין, מאירוביץ ומילר), והצעתו של שטראובר".

11.              עוד קבע בית המשפט, בסעיף 72 לפסק הדין הראשון, " מאליו מובן כי בהחלטתה תשקול מחדש אל כל ארבע ההצעות על בסיס הקריטריונים שהוגדרו תוך מתן המשקל הראוי למחיר שהציע כל מציע. במסגרת השיקול הנוסף שייערך תבחן הועדה גם את המידע הנוסף שהועלה לעניין מעורבות מאירוביץ בהדבקת מודעות פיראטית ובמידת הצורך תפעל לקבלת מידע נוסף ומלא יותר בעניין זה לאור הראיות שנשמעו בהליך זה".

12.              ניתן ללמוד אפוא, שאף שכב' השופט א' דראל שקל את האפשרות להכריז על שטראובר כזוכה, הוא נמנע מלעשות כן רק כיוון שלא היה ברור מי המציע שיש לבטל את הצעתו, ועל כן קבע שיש לאפשר לוועדה להכריע פעם נוספת. נקבע בפסק הדין הראשון במפורש שעל הוועדה לשקול את כל ארבע ההצעות, על בסיס הקריטריונים שנקבעו, תוך מתן המשקל הראוי למחיר שהציע כל מציע.

ההחלטה מושא המרצות הפתיחה שבפניי

13.              לאחר מתן פסק הדין הראשון נערכה ביום 29.4.10 ישיבה נוספת של וועדת המכרזים, ובעקבותיה שבה הוועדה ובחרה במאירוביץ' ובקלצ'קין כזוכים (להלן- "החלטת הבחירה") .